<h1>הבתים — שערי קריאת התורה שער שלישי</h1>
<h2>דף נט.</h2>
אחר שקרא כהן קורא לוי, ואם אין שם לוי קורא אותו כהן שקרא ראשון קורא פעם אחרת במקום לוי, וכהן אחר כהן לא יקרא מפני פגמו של ראשון, שמא יאמרו ראשון פסול היה ועמד זה תחתיו. ולוי אחר לוי לא יקרא מפני פגם שניהם, שמא יאמרו הראשון פסול היה, או שמא יאמרו הראשון לוי היה והשני ישראל. כתב הר"ם אם אין שם כהן עולה ישראל ולא יעלה אחריו לוי כלל, ע"כ. ויש מי שכתב שאינו קורא במקום המתוקן לו שהוא שני שמא יחשבו שהראשון כהן היה, אבל במקומות האחרים קורא. ופסק הר"ם עיקר. וכן כתב הר"ש. כתב אחד מן הגאונים שאם התחיל ישראל לברך ברכת התורה בצבור, וקודם שהתחיל לקרות נכנס כהן בבית הכנסת אינו פוסק ישראל מברכתו ומברך וקורא, אבל אם לא אמר אלא ברכו ולא התחיל הוא בברכה פוסק. וכן אם היו כהן ולוי בבית הכנסת וקרא הכהן ראשון, וסבור שאין שם לוי והתחיל לברך שנית, אין מפסיקין אותו שאין דוחין מצות לא תשא מפני פגמו של לוי, וכן כתב הרי"ף בתשובת שאלה.
<h2>דף נט:</h2>
מצות עשה לכבד זרע אהרן לכל דבר שבקדושה ואפילו לא רצו הם לא נשמע להם, שנאמר וקדשתו כי את לחם אלקיך הוא מקריב, מפי השמועה למדו וקדשתו על כרחו. ואמרו קדושים יהיו לאלקיהם על כרחם, והיו קדש לרבות בעלי מומין, שאע"פ שאינם ראויים לקרבנות אנו חייבין לגדלם ולכבדם, מפני שהם זרע קדש. אמרו חכמים וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון.
כשאמרו שמברך ראשון, בד"א כשהוא תלמיד חכם ואין חכם גדול ממנו, אבל יש חכם גדול ממנו אותו חכם מברך לפניו, ואין צריך לומר אם הכהן עם הארץ שאסור לברך לפני תלמיד חכם. אמרו חכמים כל תלמיד חכם שמברך לפניו כהן עם הארץ אותו תלמיד חכם חייב מיתה. עוד אמרו אפילו ממזר תלמיד חכם וכהן גדול עם הארץ ממזר תלמיד חכם קודם. וכן כל זמן שיש כהן בבית הכנסת הוא קורא ראשון בתורה. יש מי שכתב שלא אמרו זה אלא בכהן תלמיד חכם שאין שם ישראל חכם הימנו, אבל יש שם ישראל חכם הימנו אותו חכם קודם כדרך שאמרנו במברך ראשון. ויש מי שאמר שאפילו תלמיד חכם גדול אינו קורא במקום כהן לפני כהן, אם לא יהיה חכם שלא נמצא כהן חכם כמותו בעולם, אבל יש כהן חכם ממנו או חכם כמוהו אפילו אינו שם בבית הכנסת ולא בעיר, אסור לקרות במקום כהן לפני כהן אפילו היה הכהן עם הארץ. ויש מי שאמר שאפילו יש כהן גדול ממנו בעולם אם אינו באותה העיר מותר לקרות במקום כהן בפני כהן. ויראה לי שאין כהן קורא לפני תלמיד חכם לעולם אם לא יהיה הכהן גדול ממנו, אבל אם אינו גדול ממנו אע"פ שיש כהן אחר גדול ממנו אפילו באותה העיר, כיון שאינו שם בבית הכנסת, אינו רשאי כהן שבבית הכנסת לקרות בפני תלמיד חכם. ויש מי שאמר שבשבתות ובמועדים אינו קורא תלמיד חכם בפני כהן אפילו כהן עם הארץ, מפני שהוא עת קבוץ לרבים ויבאו לידי מריבה, אבל בשאר ימים מותר לחלוק כבוד לרבו ישראל או למי שהוא גדול ממנו. כתב הר"ם בפירוש המשנה שלא יקרא כהן עם הארץ לפני תלמיד חכם, ותמה מאוד על המקומות שנהגו לקרות כהן עם הארץ לפני תלמיד חכם ישראל. ובספרו כתב שמנהג פשוט היום שאפילו כהן עם הארץ קודם לקרוא לפני תלמיד חכם גדול שבישראל. ויראה לי שנתפשט המנהג כן כדי שלא ירבו המחלוקות בישראל, כדרך שאמרו חכמים בכמה דברים מפני דרכי שלום, ואע"פ שלא אמרו אלא בזמן ששניהם שוין.
<h2>דף ס.</h2>
אחר שקראו כהן ולוי קורא תלמיד חכם ישראל, ואחריו בני תלמידי חכמים שאביהם ממונים פרנסים על הצבור, ואחריהם ראשי כנסיות, וכל אדם. ומנהגנו עתה שהגדול שבצבור קורא אחרון, מפני שהוא גולל ספר תורה, ולעולם הגדול שבכולם גולל ספר תורה. ויש מי שאמר שהגדול שבבית הכנסת אע"פ שלא קרא, גולל ספר תורה. והמנהג הפשוט שאינו גולל אלא אם כן קרא והמשלים הוא גולל, וכן כתב הר"ם בזה הלשון. האחרון שגולל ספר תורה נוטל שכר כולם, לפיכך עולה ומשלים אפילו גדול שבצבור.
